<h1>הרוקח סימן שע"ט</h1>
<h2>דף לא.</h2>
בפרק השוחט איתמר נדה שנאנסה וטבלה אמר רב טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ר' יוחנן אמר אף לביתה לא טהרה א"ל רבא לרב נחמן לרב דאמר טהרה לביתה ואסורה לאכול בתרומה איסור כרת התיר איסור מיתה מיבעיא אמר ליה בעלה חולי' הוא וכו', לר' נתן שנפלה מן הגשר לרבנן שירדה להקר. וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, ובירוש' פרק שני דמגילה פליג אדרבי חנינא דגרסינן התם נדה שנאנסה וטבלה ר' חמי בשם רב טהורה לביתה וטמאה לטהרות רבי אלעזר בשם רבי חנינא טמאה בין לביתה בין לתרומה מה טעם וכובס שנית מה ראשונה לדעת אף שנייה לדעת ומניין שראשונה לדעת שנאמר וצוה הכהן וכבס לדעת, אלא דרב חנינא נמי סבירא ליה כרבי יוחנן והוה ליה רב יחיד במקום רבים, וקי"ל כרבנן אפילו ירדה להקר לא עלתה טבילה לרבי יוחנן עד שיכוין לשם טבילת טהרה. עד כאן לשון ס"ע.
